רדימיקס מוצרי בטון (ישראל) בע"מ נ' כרמים בעמק ייזום והשקעות בע"מ ואח'

פסק דין

נתוני רקע

1.במועד הרלוונטי לתובענה עסקה התובעת (להלן: חברת רדימיקס או רדימיקס) בייצור מוצרי בטון ובשיווקם. באותה עת היתה הנתבעת 1 חברה קבלנית לביצוע עבודות בניין ותשתיות (להלן: חברת כרמים או כרמים). הנתבע 2 (להלן: עבוד) היה בעל מניות בה ומנהלה. הנתבעים 3 ו-4 (להלן: כרמי ועלי בהתאמה) הם בניו של מייסד חברת כרמים וניהלו אותה הלכה למעשה.

2.משנת 2002 היו קשרים עסקיים בין חברת רדימיקס לבין חברת כרמים. להסדרת תנאי ההתקשרות ביניהם נהגו בעלי הדין לחתום מפעם לפעם על חוזי מסגרת שלפיהם התחייבה רדימיקס לספק לכרמים - לפי הזמנתה - מוצרי בטון. האחרונה התחייבה לשלם תמורת המוצרים שיסופקו לה בהתאם למחירון מוסכם ובניכוי הנחות אשר פורטו בחוזים אלה.

3.ביום 5.5.02 נכרת חוזה מהסוג האמור (מוצג ת/5, להלן: החוזה הראשון) וביום 20.9.05 נכרת חוזה נוסף (מוצג ת/6, להלן: החוזה השני). אין חולק כי בין שתי החברות נחתמו חוזים נוספים ברם התובענה דנן מושתתת על שני אלה בלבד, והשניים יקראו להלן: שני החוזים.

4.בשני החוזים סוכם כי חברת כרמים תשלם את התמורה בעבור המוצרים שיסופקו לה על בסיס "שוטף + 120" (דהיינו, כעבור 120 יום מתום החודש השוטף שבו בוצעה הקניה). בהתאם לסעיף 4 לתנאי המכירה והאספקה שבגב החוזים סוכם כי "..חתימתו או חתימת מי מטעמו [במקרה זה חתימת חברת כרמים או מי מטעמה] על תעודות המשלוח, תהווה ראיה מוחלטת וסופית לכך שהמוצרים המצוינים בתעודת המשלוח ואשר לגביהם לא צוינה הערת אי-התאמה, סופקו לו בתיאום, בכמות ובטיב כמפורט בתעודת המשלוח ובהזמנה, והוא מוותר בזאת על כל טענת פגם ו/או אי התאמה שלא צוינה בתעודת המשלוח..".

5.לטענת רדימיקס, נוסף על התחייבותה של חברת כרמים לקיים את חיוביה החוזיים, ובתוך כך לשלם בעד התמורה, התחייב עבוד כערב לחיוביה. בכתב ההגנה הכחיש עבוד כי חתם כערב לחיוביה של חברת כרמים. מחלוקת זו תוכרע בהמשך.

6.לטענת חברת רדימיקס בתקופת תוקפם של שני החוזים סיפקה לחברת כרמים מוצרים בשווי רב וכי לאחר ניכויים וזיכויים שלהם היתה זכאית האחרונה, נותר חוב בסך 1,451,328.94 ₪ (נומינלי נכון ליום 30.4.06).

לתשלום חוב זה מסרה חברת כרמים שמונה שיקים משוכים על חשבונה בבנק דיסקונט לישראל בע"מ סניף 106 בסך כולל של 1,045,101.98 ₪, מתוכם הציגה לפירעון שיק אחד על סך 96,287 ₪. שיק זה חולל באי-פירעון, ולכן לבקשת חברת כרמים לא הוצגו לפירעון יתר השיקים (בסך כולל של 948,814.98 ₪).

7.בשלב זה היה ברור כי חברת כרמים נקלעה לקשיים כלכליים וכי לא תוכל לעמוד בתשלום החוב. לפיכך הסכימו בעלי הדין כי חברת כרמים תמכור לחברת רדימיקס ציוד מכני הנדסי שהיה בבעלותה: קודח חורים אינגרסול מספר רישוי 374-228 (להלן: הקודח) אשר נמכר בסך 161,469 ₪ (לפי חשבונית מיום 31.12.05) ומחפר זחלי קטרפילר מספר רישוי 328-931 (להלן: המחפר) שנמכר לפי חשבונית מאותו יום בסך 484,407 ₪.

8.ביום 6.1.06 נחתם זיכרון דברים אשר העלה על הכתב את הסיכום בין הצדדים. לפי הכתוב בו היתה חברת רדימיקס רשאית למכור את המחפר או את הקודח או שניהם תוך 90 יום ממועד זיכרון הדברים. עוד סוכם, כי אם איזה מהכלים ההנדסים הנ"ל יימכר במחיר נמוך מהמחיר שבו קנתה אותו רדימיקס תחייב זו את חשבונה של חברת כרמים בהפרש, ואם יימכר במחיר גבוה יותר, אזי תזכה זו את חברת כרמים בהפרש.

9.לגרסת חברת רדימיקס ביום 22.3.06 עלה בידיה למכור את המחפר בסך 291,250 ₪ בלבד. לפיכך חייבה את הכרטסת של חברת כרמים בהפרש בסך 193,157 ₪. עוד הוסיפה כי חרף ניסיונותיה, לא הצליחה למכור את הקודח. לכן פנתה לשמאי אשר העריך את שוויו בסך 35,000 ₪ בלבד, ובהתאם לכך חייבה את כרטסת כרמים בהפרש בסך 120,694 ₪.

לאחר הפחתת פדיון מכירת המחפר ואת שווי הקודח לפי הערכת השמאי, נותרה יתרת חוב בסך 1,119,303.94 ₪ הנתבעת בהליך דנן.

ההליך דנן

10.חברת רדימיקס הגישה את התובענה דנן בסדר דין מקוצר לתשלום החוב האמור. כתב התביעה התבסס על התחייבויותיה של חברת כרמים הנובעות מהחוזה השני בלבד. רשמת בית המשפט הורתה על מחיקת הכותרת, התירה לנתבעים להגיש כתב הגנה תוך זמן נקוב, שאם לא כן ישמש התצהיר התומך בבקשה למתן רשות להתגונן ככתב הגנה.

11.ביום 10.8.08 הגישה חברת רדימיקס בקשה לתיקון כתב התביעה, שנתקבלה. לפי התיקון ביססה חברת רדימיקס את תביעתה גם על החוזה הראשון. עם תיקון כתב התביעה הגישו התבעים כתב הגנה מתוקן.

12.בתצהיר התומך בבקשה למתן רשות להתגונן כמו גם בכתב ההגנה כפרו הנתבעים בסכום התביעה. לטענתם, חלק מתעודות המשלוח אינן חתומות על ידי המקבל, ולכן אין ראיה כי כל המוצרים אכן סופקו לה. כמו-כן עבוד כפר בחבות אישית, בין כערב ובין מכוח הרמת מסך התאגיד, וכך גם כרמי ועלי. עוד הוסיפו עבוד, כרמי ועלי כי לא קמה עילה שטרית נגדם, שהרי השיקים משוכים על חשבון חברת כרמים והוצאו בחתימת מורשה חתימה בצירוף חותמת החברה.

13.ביום 17.5.06 הגיש אחד מנושי חברת כרמים בקשה לפירוקה (במסגרת תיק פש"ר 279/06 של בית המשפט המחוזי בחיפה) וביום 29.5.06 החליט בית המשפט של הפירוק כי אין לשלם כספים לנושים כלשהם, אלא באישורו. ביום 13.7.06 הורתה רשמת בית משפט זה כי ההליכים נגד חברת כרמים יעוכבו עד למתן החלטה אחרת על ידי בית המשפט של הפירוק.

במסגרת הליכי הפירוק הגישה חברת רדימיקס תביעת-חוב, והמפרק הזמני אישר חוב בסך 787,000 ₪.

14.עניינו של פסק-הדין הוא אפוא תביעת רדימיקס נגד עבוד, כרמי ועלי.